מאז שאני זוכר את עצמי, היצירה הייתה מרגשת אותי… תמיד אהבתי לעבוד עם הידיים, ליצור, ולעוף עם הדמיון. עוד מהיותי ילד בגן כשהייתי אוהב לצבוע בצבעי ידיים, לעבוד עם עיסת נייר ולפסל בחימר, דרך בית הספר היסודי שם אהבתי לצייר, לחטיבת הביניים בה התאהבתי באפיה ובבישול, לתיכון בו התחלתי לצלם וגיליתי שזו אמנות מדהימה שממלאת אותי תשוקה. עם הזמן הבנתי שאני מאוד נמשך לשלמות, לאסתטיקה וליופי… וכשאני יוצר משהו יפה זה מרגש אותי כמו ילד! משהו בריגוש הזה גורם לי להרגיש שזה הייעוד שלי בחיים כל פעם מחדש! שבאתי לעולם הזה כדי ליצור אמנות וליצור מראות יפים ומלאי צבעים וחיים. אני מאוד אוהב טבע… כשאני יוצא לטייל במקום יפה הגוף שלי מתמלא פרפרים והחיוך לא יורד לי מהפנים. יש משהו בטבע שמרגיש אינסופי… שיש אינסוף מראות יפים לצלם, אינסוף מקומות חדשים לגלות, אינסוף מקורות השראה ליצירות חדשות… הטבע הוא חיים. לכן הרבה פעמים כשאני צריך השראה אני יוצא לטייל ביער או נוסע לים… זה מרגיע אותי, מפקס אותי, ומאפשר לראש שלי להתנתק מכל העולם. וכשזה קורה, עולים לי הרעיונות הכי יצירתיים ומיוחדים. כנראה שלא סתם עולם הקולינריה מושך אותי כלכך. הקולינריה משלבת בתוכה את כל מה שמרגש אותי… טבע, יצירה, ויופי. כשאני עובד עם ירקות או פירות טריים וטובים אני באמת מתרגש. כל פעם מחדש! אני נפעם בכל פעם מנפלאות הטבע שלנו ומהתוצרת המדהימה שהוא מביא איתו. מאז שהתחלתי עם הקולינריה אף פעם לא ידעתי לומר למה אני מתחבר יותר, בישול או קונדיטוריה… אני מרגיש שבכל תחום אני מוצא מקום מפלט אחר. הבישול הוא מאוד דינמי, מהיר וחופשי. החיבור לחומרי הגלם ולטבע בו הוא הרבה יותר משמעותי ולכן גם מאוד מרגש. כשאני מבשל אני נכנס לארץ האפשרויות האינסופיות מבחינת טעמים, מרקמים, צבעים וריחות. יש משהו ממכר באקשן של הסרוויס והעבודה המהירה עם המחבתות והאש… וברגע שמגיעים לשלב הצלחות, כל העולם כאילו עוצר מלכת. זה הרגע להרגע, לעוף עם הדמיון ולהכניס יופי ואסתטיקה למנה. אין הרגשה מספקת יותר מהוצאה של מנה מושלמת ומוקפדת, בצלחת לבנה מבריקה ונקייה. אני בן אדם שמאוד אוהב אנשים ומאוד אוהב להיות בנתינה. זה עושה לי ממש טוב. יש איזשהו קסם מיוחד באוכל שמקרב בין אנשים. מבחינתי זו הדרך שלי להראות לאנשים שאני אוהב אותם ולהחזיר להם טוב. וכשאנשים אוכלים מהאוכל שלי ונהנים אני מרגיש הכי משמעותי ומסופק בעולם. אני מרגיש שעשיתי משהו טוב. שהפכתי את היום של אותו בן אדם לקצת יותר טוב… אחת הסיבות שאני חולם שתהיה לי מסעדה משלי היא כדי שאוכל לשמח אנשים באירועים המיוחדים שלהם ולהעניק להם חוויה שתמתיק להם את היום המיוחד הזה אפילו יותר. הרבה פעמים כשאני יושב לאכול במסעדות בערב עולה לי לראש המחשבה שלכל שולחן במסעדה יש סיפור משלו לערב הזה. כל שולחן בא מסיבה כלשהי. לחגוג אירוע מיוחד. יום הולדת, יום נישואין, דייט עם החברה או סתם ארוחה שוברת שגרה עם החברים… לדעתי יש בזה משהו מדהים. זה מרגיש כאילו ברגע שהסועדים נכנסים למסעדה, הם נכנסים לעולם חדש לגמרי, מנותק מהעולם החיצון. עולם שכולו טוב ושמחה. ומבחינתי זו זכות ענקית להיות זה שמעניק לאותם אנשים את החוויה הייחודית הזו ומשכיח להם את הדאגות לכמה שעות. בקונדיטוריה יש משהו קצת אחר. הקונדיטוריה היא מאוד מדוייקת וקפדנית. בשבילי היא אמנות לכל דבר. כמו ציור, פיסול, צילום וכו… זו דרך מדהימה ליצור יצירות אמנות יפייפיות ומיוחדות שגם אפשר לאכול. המנעד האמנותי בקונדיטוריה הוא כלכך רחב. כל יצירה משלבת בתוכה טעמים, מרקמים, צבעים, ריחות… אפשר לעוף עם הדימיון כלכך רחוק. היופי בקונדיטוריה הוא שאפשר ליצור כל מה שרק עולה על הדעת! אם אתה יכול לדמיין את זה, אתה יכול ליצור את זה. ולדעתי זו הסיבה שאני כל כך נמשך לקונדיטוריה. זו הדרך שלי להיות יצירתי ולעוף עם הדמיון. זו הדרך שלי לשלב בין טעמים, ריחות, ומרקמים, שזו תשוקה אחת שלי, לבין יופי, אסתטיקה, ושלמות. שזו תשוקה נוספת. השאיפה שלי היא ליצור קינוחים שנראים כמו תכשיטים. קינוחים שהעין תמשך אליהם כמו לזהב ויהלומים. קינוחים שיגרו את כל החושים של הטועם ויכניסו אותו לעולם אינסופי של טעמים ומרקמים. כשיצרתי את הספר שלי ״אמנות הטארטלטים״ הבנתי באמת כמה האסתטיקה מושכת אותי ומרגשת אותי… הבנתי שהנראות היא הדבר שהכי מושך אותי בקונדיטוריה. במהלך העבודה על הספר פיתחתי הרגל לשרטט ולתכנן כל יצירה בטרם הכנתה. לוודא שכל השכבות במקום הנכון, שהמרקמים נכונים, שהטעמים מתחברים… זה גרם לי להרגיש ממש כמו מהנדס שמתכנן ומשרטט כל מבנה בטרם בנייתו. הרגע הזה שהיצירה הופכת משרטוט למציאות הוא קסום מבחינתי! יש משהו ממש מרגש בהבנה שהפחת ברעיון חיים וביצעת אותו בדיוק כפי שתכננת וחלמת. בימים אלה אני משרת בצה״ל בתור קונדיטור וזוכה להעביר סדנאות לחיילים ולהכין שולחנות קינוחים למאות אנשים… כששולחן הקינוחים מתחסל והחיילים נהנים זה מסב לי אושר ונחת. אני מרגיש שזה תפקיד החלומות שלי ושהוא מיועד לי משמיים. אני מרגיש בנתינה מתמדת וזה הכי כיף בעולם! לדעת ששימחתי את החיילים והפכתי את היום שלהם לטוב יותר… החלום שלי הוא להיות בנתינה תמידית ולשמח אנשים, ליצור כל הזמן ולעוף עם הדימיון, להיות מלא תשוקה ולהתרגש מהעבודה שלי בכל יום מחדש!